רבים מאיתנו כבר יודעים איך נרגיש ביום רביעי בבוקר. מי שחושש מתוצאות הבחירות מדמיין שבועות של מועקה וכעס. מי שמקווה לתוצאה ההפוכה מדמיין הקלה גדולה שתחזיק הרבה זמן. התחזית הזאת מרגישה כמעט כמו עובדה. פסיכולוגים שחוקרים רגשות מכירים אותה היטב, ויודעים שהיא נוטה לטעות לאותו כיוון: היא מגזימה.
איך תרגישו אחרי תוצאות הבחירות? כנראה פחות רע ולזמן קצר יותר ממה שאתם צופים עכשיו. חוקרים מהרווארד ומאוניברסיטת וירג׳יניה מצאו שאנשים מעריכים ביתר כמה זמן ילוו אותם רגשות קשים, גם אחרי הפסד בבחירות. האכזבה אמיתית, אבל השגרה שממשיכה סביבה מרככת אותה מהר יותר משחשבנו.
מה קרה למצביעים חודש אחרי הבחירות
בסוף שנות התשעים קבוצת חוקרים, בהובלת דניאל גילברט מהרווארד וטימותי וילסון מאוניברסיטת וירג׳יניה, בדקה שאלה פשוטה: עד כמה אנשים יודעים לנחש איך ירגישו אחרי אירוע קשה. הם בחנו פרידה מבן זוג, דחייה של מועמד לעבודה, אי קבלת קביעות באוניברסיטה וגם הפסד בבחירות. ובכל המקרים התגלתה אותה טעות: אנשים העריכו ביתר את משך התגובה הרגשית שלהם.
באחד המחקרים נשאלו מצביעים בבחירות למושל באחת ממדינות ארצות הברית איך ירגישו חודש אחרי הבחירות. הם העריכו שאם המועמד שלהם ינצח, יהיו מאושרים בהרבה מאשר אם יפסיד. חודש אחר כך החוקרים חזרו אליהם. תומכי המנצח ותומכי המפסיד היו מאושרים בדיוק כמו לפני הבחירות.
הצוות חזר על הבדיקה בבחירות לנשיאות ב־1996. הדמוקרטים צפו שיהיו מאושרים בהרבה אם קלינטון ינצח, ובפועל לא היו מאושרים יותר מקודם. הרפובליקנים צפו שיהיו אומללים בהרבה, ובפועל היו רק קצת פחות מאושרים.
כדאי לקרוא את זה בזהירות. אלה מחקרים אמריקאים, והם מדדו את מצב הרוח הכללי, לא את הדאגה למדינה. בישראל בחירות נוגעות לא פעם בביטחון, בשירות הצבאי של הילדים ובפרנסה, והחששות האלה לא נעלמים אחרי חודש. המחקר לא אומר שהתוצאה לא חשובה. הוא אומר שמצב הרוח שלכם, ביום רגיל, יחזור אליכם מהר יותר משנדמה לכם היום.
למה המוח מגזים דווקא כאן
החוקרים הציעו שני הסברים. הראשון הוא מה שהם כינו מערכת חיסון פסיכולוגית. אחרי אכזבה אנחנו מתחילים מיד, ובלי לשים לב, לעבד אותה: מוצאים לה הסבר, נזכרים במה שעוד בידיים שלנו, מחפשים את מי שמרגיש כמונו. כשאנחנו מנסים לנחש את העתיד, אנחנו לא לוקחים את כל העבודה הזאת בחשבון.
ההסבר השני מוכר מכל ציפייה גדולה. כשאנחנו מדמיינים את יום רביעי, אנחנו רואים בו רק את הבחירות. בפועל יום רביעי יהיה מלא בדברים אחרים: מייל שצריך לענות עליו, ילד שצריך לאסוף, ארוחת צהריים, תור לרופא שיניים. החוקרים קראו לזה "מיקוד יתר", והוא מסביר למה אירוע אחד נראה מראש גדול יותר משהוא ירגיש בתוך החיים עצמם.
כתבנו בעבר על כך שאנשים מעדיפים לפעמים חדשות רעות על פני המתנה. זה מסביר חלק מהמועקה של השבוע הזה. ההמתנה עד ליום שלישי בלילה קשה כמעט כמו כל תוצאה אפשרית.
התרגיל שהוריד את ההגזמה
במחקר המשך מ־2000 בדקו וילסון, גילברט ועמיתיהם אוהדי פוטבול לפני משחק חשוב. חלק מהאוהדים התבקשו קודם למלא מעין יומן ליום מסוים שאחרי המשחק: כמה זמן יקדישו להרצאות, ללימודים, לארוחות ולחברים, ומה יעשו בכל שעה ביום. אחר כך כולם ניחשו איך ירגישו אחרי ניצחון ואחרי הפסד.
מי שמילאו את היומן נתנו תחזיות מתונות יותר, קרובות יותר למצב הרוח הרגיל שלהם. מספיק היה להזכיר להם שהשבוע שאחרי מלא בדברים אחרים.
זה תרגיל שאפשר לעשות בבית עוד לפני יום שלישי.
גם הניצחון לא ירגיש כמו שאתם חושבים
קל לקרוא את המחקר הזה כנחמה למפסידים, אבל הוא עובד לשני הכיוונים. גם מי שהמועמד שלו ניצח לא נשאר בשמחה גדולה לאורך זמן. אחרי כמה ימים חוזרים הוויכוח עם הבוס, החשבון של החשמל והעייפות של סוף השבוע.
