האם אפשר לשלוט במחשבות?
אנשים רבים מנסים להפסיק לחשוב מחשבות מסוימות, להילחם בהן או לשלוט בהן. אבל האם באמת אפשר לשלוט במחשבות, ומה קורה כאשר אנחנו מנסים לעשות זאת בכוח?

תוכן עניינים
- למה השאלה הזאת חשובה?
- מאיפה מגיעות מחשבות?
- דוגמה מחיי היום יום: המחשבה שאף אחד לא הזמין
- למה ניסיון להפסיק לחשוב בדרך כלל נכשל?
- מה קורה כאשר אנחנו נלחמים במחשבות?
- האם מחשבה היא עובדה?
- דוגמה מחיי היום יום: ההודעה שלא נענתה
- האם שליטה במחשבות היא בכלל המטרה הנכונה?
- מה הקשר בין מחשבות לבין [OCD](/entities/ocd)?
- איך אפשר להתחיל לשנות את היחסים עם מחשבות?
- האם אפשר להגיע למצב שבו אין מחשבות מטרידות?
- מה התשובה לשאלה: האם אפשר לשלוט במחשבות?
- קריאה נוספת
האם אפשר לשלוט במחשבות?
האם אפשר לשלוט במחשבות היא אחת השאלות העתיקות והנפוצות ביותר בעולם בריאות הנפש.
כמעט כל אדם פגש בשלב מסוים מחשבה שלא רצה לחשוב.
מחשבה מטרידה.
מחשבה מלחיצה.
מחשבה מביכה.
מחשבה שחזרה שוב ושוב למרות כל הניסיונות להפסיק אותה.
עבור חלק מהאנשים מדובר באירוע חולף.
עבור אחרים מדובר במאבק יומיומי.
הם מנסים להסיח את הדעת.
להחליף מחשבה.
להתווכח עם המחשבה.
להוכיח לעצמם שהיא לא נכונה.
או פשוט להפסיק לחשוב.
אבל אז מתרחש דבר מוזר.
ככל שהם מנסים לשלוט במחשבה יותר, כך היא חוזרת בעוצמה גדולה יותר.
לכן השאלה החשובה אינה רק האם אפשר לשלוט במחשבות.
השאלה היא מה בכלל היחסים בין בני אדם לבין המחשבות שלהם.
מחשבות הן תהליכים טבעיים שהמוח מייצר ללא הפסקה. למרות שאנשים יכולים להשפיע על הדרך שבה הם מגיבים למחשבות, אין להם שליטה מלאה על עצם הופעתן. הניסיון למנוע בכוח מחשבות מסוימות עלול לעיתים דווקא להגביר את נוכחותן.
למה השאלה הזאת חשובה?
מעט מאוד דברים משפיעים על החוויה האנושית כמו מחשבות.
הן משפיעות על רגשות.
על החלטות.
על מערכות יחסים.
על חרדה.
על ביטחון עצמי.
ועל הדרך שבה אנחנו מפרשים את המציאות.
רוב האנשים מאמינים שהבעיה היא במחשבות עצמן.
אבל לעיתים קרובות הקושי האמיתי נמצא במקום אחר.
ביחסים שלנו עם המחשבות.
אדם אחד חושב מחשבה מלחיצה וממשיך בחייו.
אדם אחר חושב את אותה מחשבה בדיוק ומבלה שעות בניסיון להבין אותה.
המחשבה הייתה דומה.
התגובה אליה הייתה שונה.
וזהו אחד המפתחות להבנת ההתנהגות האנושית.
מאיפה מגיעות מחשבות?
רוב האנשים מתייחסים למחשבות כאילו הן החלטה מודעת.
כאילו מישהו יושב בתוך הראש ובוחר מה לחשוב.
אבל כאשר מתבוננים מקרוב במציאות, מתגלה תמונה אחרת.
מחשבות מופיעות.
לפעמים הן קשורות למה שקורה סביבנו.
לפעמים לזיכרון.
לפעמים לפחד.
לפעמים לאירוע ישן.
ולפעמים הן מופיעות ללא סיבה ברורה כלל.
נסו לרגע לשאול את עצמכם שאלה פשוטה.
מה תהיה המחשבה הבאה שלכם בעוד עשר שניות?
אי אפשר לדעת.
לא משום שמשהו לא בסדר.
אלא משום שחלק גדול מהפעילות המחשבתית מתרחש באופן ספונטני.
המוח האנושי מייצר ללא הפסקה רעיונות, זיכרונות, השערות, תחזיות ואפשרויות.
זוהי אחת הסיבות לכך שמחשבות אינן תמיד עדות למציאות.
לעיתים הן רק עדות לכך שהמוח פעיל.
דוגמה מחיי היום יום: המחשבה שאף אחד לא הזמין
דמיינו אדם שיושב בבית בערב.
פתאום מופיעה מחשבה:
"אולי אני לא מספיק טוב."
המחשבה הופיעה.
בלי הזמנה.
בלי תכנון.
בלי החלטה מודעת.
באותו רגע אפשר להגיב אליה בדרכים שונות.
אפשר לראות בה עובדה.
אפשר להתחיל לנתח אותה.
אפשר להתחיל לחפש הוכחות.
ואפשר גם לשים לב שהיא רק מחשבה.
הנקודה החשובה היא שהמחשבה עצמה הופיעה לפני הבחירה.
הבחירה התחילה רק אחרי שהיא כבר הייתה שם.
וזאת הבחנה קריטית להבנת השאלה:
האם אפשר לשלוט במחשבות?
למה ניסיון להפסיק לחשוב בדרך כלל נכשל?
כמעט כל אדם ניסה לעשות זאת לפחות פעם אחת.
לא לחשוב על משהו.
לא לדאוג.
לא להיזכר.
לא לפחד.
לא להתעסק במחשבה מסוימת.
במבט ראשון זה נשמע הגיוני.
אם מחשבה מסוימת גורמת לי סבל, למה שלא פשוט אפסיק לחשוב אותה?
אבל כאן מתרחשת תופעה מעניינת.
לעיתים קרובות דווקא הניסיון להפסיק לחשוב גורם למחשבה להופיע יותר.
כדי להבין למה זה קורה, נסו לבצע ניסוי קצר.
במשך עשר שניות נסו לא לחשוב על פיל לבן.
אל תדמיינו אותו.
אל תחשבו עליו.
אל תראו אותו בראש.
מה קרה?
ברוב המקרים דווקא הפיל הלבן הופיע.
הסיבה לכך פשוטה.
כדי לוודא שאנחנו לא חושבים על משהו, המוח חייב לבדוק כל הזמן אם אנחנו חושבים עליו.
וכך, באופן פרדוקסלי, הוא ממשיך להחזיק את אותו דבר במרכז תשומת הלב.
זאת אחת הסיבות לכך שמאבקים ממושכים במחשבות אינם תמיד מובילים לחופש.
לפעמים הם רק מחזקים את המעגל.
ככל שאדם מנסה בכוח לסלק מחשבה מסוימת, כך המוח עלול ללמוד שמדובר במשהו חשוב שחייבים להמשיך לעקוב אחריו.
מה קורה כאשר אנחנו נלחמים במחשבות?
כאשר מופיעה מחשבה לא נעימה, רוב האנשים מגיבים באופן כמעט אוטומטי.
הם מנסים לפתור אותה.
להרגיע אותה.
להתווכח איתה.
להוכיח שהיא לא נכונה.
או להבין למה היא הופיעה.
לכאורה מדובר בניסיון הגיוני לעזור לעצמנו.
אבל לפעמים עצם המאבק משדר למוח מסר מסוים.
המסר הוא:
"יש כאן בעיה."
"יש כאן סכנה."
"יש כאן משהו שחייבים לטפל בו מיד."
וכאשר המוח מקבל את המסר הזה שוב ושוב, הוא עלול להעניק לאותה מחשבה עוד יותר חשיבות.
כך נוצר לעיתים מעגל.
המחשבה מופיעה.
האדם נלחם בה.
המוח מבין שהיא חשובה.
המחשבה חוזרת.
והמאבק מתחיל מחדש.
זאת אינה חולשה.
זהו מנגנון אנושי טבעי.
אבל חשוב להכיר אותו.
מפני שפעמים רבות הסבל אינו נוצר רק מהמחשבה עצמה.
אלא מהמאבק הבלתי פוסק נגדה.
האם מחשבה היא עובדה?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא להתייחס לכל מחשבה כאילו היא משקפת את המציאות.
אבל מחשבות אינן עובדות.
הן אירועים מנטליים.
המוח יכול לחשוב שאנחנו עומדים להיכשל.
וזה לא אומר שניכשל.
המוח יכול לחשוב שמישהו לא אוהב אותנו.
וזה לא אומר שזה נכון.
המוח יכול לחשוב שמשהו נורא עומד לקרות.
וזה לא אומר שהוא אכן יקרה.
בדיוק כפי שחלום אינו בהכרח מציאות, גם מחשבה אינה בהכרח מציאות.
המשמעות אינה שמחשבות אינן חשובות.
הן חשובות מאוד.
אבל חשוב להבחין בין:
מה שהמוח חושב
לבין
מה שבאמת קורה.
דוגמה מחיי היום יום: ההודעה שלא נענתה
אדם שולח הודעה למישהו שחשוב לו.
בדרך כלל מתקבלת תשובה תוך דקות.
הפעם חולפות שעות.
אין תשובה.
המציאות פשוטה.
לא התקבלה תשובה.
אבל בתוך הראש מתחיל סיפור שלם.
אולי הוא כועס.
אולי פגעתי בו.
אולי עשיתי משהו לא נכון.
אולי הוא מתרחק.
בתוך זמן קצר המחשבה המקורית הופכת לתרחיש שלם.
האדם מגיב לא למה שקרה.
אלא למה שהוא מדמיין שאולי קרה.
זוהי דוגמה פשוטה לכך שמחשבות יכולות להשפיע עמוקות על החוויה האנושית, גם כאשר אין בידינו עדיין מספיק מידע כדי לדעת מה באמת קורה.
האם שליטה במחשבות היא בכלל המטרה הנכונה?
כאשר אנשים שואלים האם אפשר לשלוט במחשבות, הם בדרך כלל מניחים ששליטה היא הפתרון.
אבל ייתכן שהשאלה החשובה יותר היא אחרת.
האם החיים משתפרים כאשר כל מחשבה נשלטת?
או כאשר אנחנו מפסיקים להיות מנוהלים על ידי כל מחשבה שמופיעה?
ההבדל הזה קטן לכאורה.
אבל הוא משנה את כל הדרך שבה אנחנו מבינים מחשבות, רגשות והתנהגות אנושית.
מה הקשר בין מחשבות לבין OCD?
כאשר מדברים על OCD, אנשים נוטים להתמקד במחשבות עצמן.
אבל לעיתים קרובות מה שמייצר את הסבל הוא לא רק המחשבה.
אלא היחס אליה.
המאבק בה.
הניסיון להבין למה היא הופיעה.
הניסיון להוכיח שהיא לא נכונה.
זאת אחת הסיבות לכך שטיפול מקצועי ב-OCD מתמקד פעמים רבות לא בשליטה במחשבות.
אלא בשינוי היחסים עם המחשבות.
לאפשר להן להופיע.
לא להיבהל מהן.
לא להגיב להן כאילו הן מסוכנות.
זוהי גישה שונה לחלוטין מהאינטואיציה הראשונית של רוב האנשים.
אבל היא נשענת על הבנה עמוקה של האופן שבו המוח מתפקד.
איך אפשר להתחיל לשנות את היחסים עם מחשבות?
זה לא תהליך שמתרחש ביום אחד.
אבל הוא מתחיל בכמה הבחנות פשוטות.
ראשית, להבין שמחשבה אינה הכרח להגיב.
המחשבה הופיעה.
זה לא אומר שחייבים לעשות איתה משהו.
שנית, להבחין בין המחשבה לבין מה שהיא מציעה.
מחשבה שאומרת "משהו רע יקרה" אינה מציאות.
היא רעיון.
ורעיון אינו מחייב פעולה.
שלישית, לשים לב לעצם הופעת המחשבה.
לא לנתח אותה.
לא לקבל אותה כעובדה.
אלא לראות שהיא הופיעה.
זה לבדו יכול לשנות הרבה.
לאורך זמן, רבים מגלים שכאשר הם מפסיקים להילחם במחשבות, המחשבות מאבדות חלק מהעוצמה שלהן.
לא משום שהן נעלמו.
אלא משום שהן הפסיקו לנהל את הקשב.
האם אפשר להגיע למצב שבו אין מחשבות מטרידות?
באופן ריאלי, התשובה היא לא.
מחשבות הן חלק טבעי מהחוויה האנושית.
גם אדם רגוע, מאוזן ומאושר חווה מדי פעם מחשבות מטרידות.
ההבדל אינו בהיעדר מחשבות.
ההבדל הוא ביחס אליהן.
חלק מהאנשים סובלים שעות מכל מחשבה שמופיעה.
אחרים מצליחים להבחין שמחשבה אינה מציאות, להניח לה ולחזור לחיים.
זה לא קסם.
זאת מיומנות שאפשר ללמוד.
מה התשובה לשאלה: האם אפשר לשלוט במחשבות?
המחקר המודרני, וגם הניסיון הקליני, מצביעים על תשובה דו-שלבית.
חלק ראשון:
אי אפשר באמת לשלוט בהופעת מחשבות.
מחשבות מופיעות ללא בקשתנו, ולעיתים קרובות ללא היגיון נראה לעין.
חלק שני:
אפשר לשלוט באופן משמעותי באופן שבו מגיבים למחשבות.
בכמה מאמינים להן.
בכמה זמן מבלים איתן.
בכמה משקל נותנים להן.
ובכמה הן משפיעות על ההתנהגות.
ובמובן הזה, השליטה האמיתית במחשבות אינה מה שרוב האנשים מדמיינים.
היא אינה אילוץ.
היא אינה הדחקה.
היא אינה מאבק.
היא הבחירה לא להיות מנוהל על ידי כל מחשבה שמופיעה.
זוהי בדיוק השאלה שאנשים שואלים לעיתים מבלי לנסח אותה במפורש:
"איך אני יכול להפסיק לסבול ממחשבות שלא בחרתי שיופיעו?"
ובמקרים רבים, שם בדיוק מתחילה החירות.
קריאה נוספת
הכתבה נתנה לך נקודת מבט חדשה?
אנונימי. בלי הרשמה, בלי שמירת פרטים אישיים.