ביום שלישי הילדים לא ילכו לבית הספר, ובהרבה שכונות בית הספר עצמו יהפוך לקלפי. משרד החינוך הכין לקראת הבחירות מערכי שיעור לכיתות ד׳ עד ו׳, עם מושגים כמו מצע, מועמדים ושיח מכבד. מה שלא נכנס לשיעור מגיע הביתה: שאלות על מי ינצח, על מה יקרה אחר כך, ועל משפט ששמעו בהפסקה ולא הבינו עד הסוף.
איך מדברים עם ילדים על הבחירות? עונים בקצרה ובכנות על מה שהם שואלים, בלי להעביר אליהם את הפחד שלכם. ילדים קטנים צריכים לשמוע בעיקר שהם בטוחים ושהבית ימשיך כרגיל. ילדים גדולים יותר יכולים לשמוע גם איך אתם מחליטים, ולמה אנשים טובים בוחרים אחרת.
מה הילדים שומעים השבוע
גם ילד שלא שואל כלום שומע הרבה. הוא שומע את הרדיו באוטו, את מה שהמבוגרים אומרים זה לזה בטלפון, ואת הסרטונים שעוברים בין הטלפונים בכיתה. רוב מה שמגיע אליו לא נכתב בשבילו. מסרים של קמפיין נועדו להבהיל מבוגרים, וילד בן שמונה לא יודע לקחת אותם בפרופורציה.
הפסיכולוגית הקלינית ד״ר ג׳נין דומינגס ממכון Child Mind בניו יורק ממליצה לשים לב כמה מידע על הבחירות הילד קולט, ומאיפה. היא מזכירה שמסרים של "סוף העולם" בחדשות וברשתות מגבירים חרדה אצל ילדים. אין צורך לנתק את הבית מהעולם. מספיק לשאול מדי פעם "מה שמעת היום על הבחירות?" ולהקשיב לתשובה.
השאלות שיגיעו, ומה אפשר לענות
"למי הצבעתם?"
יש כאן שתי תשובות טובות, ואתם בוחרים. אפשר לספר ולהסביר במשפט אחד למה. ואפשר להגיד "זה סוד, וזה בדיוק העניין בבחירות: כל אחד מחליט לבד, מאחורי פרגוד". התשובה השנייה מלמדת משהו על דמוקרטיה, והיא גם מגינה על הילד מהוויכוחים בכיתה.
"ומה יקרה אם האחרים ינצחו?"
פה הגיל קובע. קתרין שרלו, פסיכולוגית ממערכת הבריאות Allina במינסוטה, ממליצה שעם ילדים מתחת לגיל עשר, המטרה תהיה לשמור על תחושת הביטחון שלהם ולהגיד להם שהם יהיו בסדר בכל תוצאה. משפט כמו "גם אחרי הבחירות תלכו לבית הספר, נאכל ארוחת שישי אצל סבתא, ואנחנו נמשיך לשמור עליכם" עונה על מה שהם באמת שואלים.
עם ילדים גדולים יותר אפשר להיות כנים יותר. שרלו מציעה להודות שאתם לא יודעים עדיין מה יהיה, ולחפש מידע יחד. "אני לא יודע עוד. בוא נבדוק ביחד מה כל מפלגה הבטיחה בנושא שמעניין אותך" היא תשובה מכבדת לנער בן 12.
"מישהו בכיתה אמר שכל מי שמצביע אחרת הוא רע"
זה רגע טוב להפריד בין דעה לבין אדם. "אנשים חושבים אחרת כי חשובים להם דברים אחרים, או כי הם מפחדים מדברים אחרים. אפשר לא להסכים עם מישהו ועדיין לשבת לידו בהפסקה." אם אתם מכירים במשפחה מישהו שמצביע אחרת ואתם אוהבים אותו, תנו את הדוגמה הזאת. ילדים זוכרים דוגמה מהבית יותר מכל הסבר.
"למה אתה כועס?"
אם הילד שם לב שאתם מתוחים, אל תכחישו. "אני קצת לחוץ מהבחירות, וזה יעבור. זה לא קשור אליך." ככה הוא לומד שאפשר להרגיש משהו חזק ולהישאר יציבים. על הרגעים שבהם ההורה מאבד שליטה, ועל הדרך לחזור לעצמכם אחר כך, כתבנו בלמה ילדים צריכים הורים שחוזרים לעצמם.
בערב התוצאות הם מסתכלים עליכם
ב־22:00 תיסגרנה הקלפיות והמדגמים יעלו על המסך. מה שיקרה בסלון בדקות האלה ילמד את הילדים יותר מכל שיעור אזרחות. דומינגס מזכירה שילדים לומדים מהמבוגרים שסביבם, ולכן ממליצה להראות להם הגינות, כבוד וחוסן, בניצחון ובהפסד. היא מזהירה במיוחד ממשפטים שמציגים תוצאה כאסון, למשל "אם הם ינצחו, אנחנו עוזבים את הארץ". מבוגר אומר את זה מתוך תסכול. ילד שומע תוכנית.
