דלג לתוכן הראשי

מי שמתלבט ועוזב את העבודה, מאושר יותר אחרי חצי שנה

שינוי קריירה בגיל 40 מפחיד בעיקר כי נדמה שצריך לדעת לאן הולכים לפני הצעד הראשון. מה מצאו חוקרים שבדקו אנשים שעברו תחום, ומה אפשר לנסות עוד לפני שמתפטרים.

מערכת שפה חדשה6 ד׳ קריאה

בקצרה

  • אם אתם בני 40 ומשהו וחושבים על כיוון אחר, כנראה שכבר שאלתם את עצמכם אם מאוחר מדי.
  • הכתבה הזאת מציעה דרך לבדוק את הכיוון החדש בלי לשרוף גשרים, ובלי עוד רשימת יתרונות וחסרונות.
  • ובסוף מחכה צעד אחד קטן לשבוע הזה, כזה שלא מחייב לספר לאף אחד בעבודה.
שולחן עבודה מעץ בסדנה קטנה באור אחר הצהריים, מפסלות ומקצועה ליד קרש שהוחלק, ותיק עבודה שחור תלוי על וו בקיר

"בגיל שלי כבר לא מתחילים מאפס." הרבה אנשים בני 40 ומשהו אומרים את המשפט הזה, בדרך כלל אחרי שכבר חשבו על שינוי קריירה יותר מפעם אחת. הוא נשמע כמו עובדה. אבל יש בתוכו הנחה שכדאי לבדוק: שהדרך היחידה לשנות כיוון היא לעזוב הכול ולקפוץ למים.

שינוי קריירה בגיל 40 אפשרי, והוא כמעט אף פעם לא מתחיל במכתב התפטרות. מי שעוברים תחום בהצלחה מתחילים בדרך כלל בניסויים קטנים לצד העבודה הקיימת: קורס ערב, פרויקט צדדי, שיחה עם אנשים מהתחום. ככה הם מגלים מה הם רוצים תוך כדי עשייה.

למה דווקא בגיל 40 זה מרגיש דחוף

בגיל 40 יש לרוב שני דברים שלא היו בגיל 25. הראשון הוא ידיעה. אתם כבר יודעים במה אתם טובים, וגם מה מכבה אתכם. השני הוא משקל: משכנתא, ילדים, ותק, ושם שבניתם בתחום. הידיעה דוחפת קדימה, והמשקל מושך אחורה. שני הכוחות עובדים בבת אחת, ולכן ההתלבטות יכולה להימשך שנים.

זה גם הגיל שבו אנשים מתחילים לספור. כמה שנות עבודה עוד נשארו, והאם הן ייראו בדיוק כמו השנים שעברו. זו שאלה טבעית לגיל שבו הזמן נהיה מוחשי, והיא לא בהכרח סימן למשבר.

וכשעומדים מול שינוי, המוח שוקל אחרת את מה שיש ואת מה שעוד אין. את ההפסד קל לדמיין: המשכורת, התפקיד בחתימה של המייל, הבוקר שבו אתם יודעים בדיוק מה לעשות. הרווח עמום יותר. לכן גם שינוי שאתם רוצים מאוד יכול להרגיש כמו סכנה. כתבנו על המנגנון הזה בלמה שינוי טוב עדיין מרגיש כמו איום.

הטעות שתוקעת את רוב האנשים

העצה המקובלת נשמעת הגיונית. קודם מבינים בדיוק מה רוצים, ורק אחר כך זזים. עושים מבחני התאמה, מדברים עם יועצים, כותבים רשימת יתרונות וחסרונות ומחכים לבהירות.

הרמיניה איבארה היא חוקרת של קריירה וארגונים, והיום היא פרופסור בלונדון ביזנס סקול. היא חקרה עשרות אנשים באמצע הקריירה שניסו לעבור תחום. במאמר שפרסמה ב-Harvard Business Review היא כתבה שהגישה של "קודם לתכנן, אחר כך לבצע" מובילה בדרך כלל לתוצאה הגרועה מכולן: שום תוצאה. לדבריה, הטעות הגדולה ביותר היא לדחות את הצעד הראשון עד שיודעים לאן הולכים.

הסיבה פשוטה. בדרך כלל אנחנו מגלים מה אנחנו רוצים לעשות רק כשאנחנו כבר עושים. רשימה על דף לא תגלה לכם שאתם נהנים ללמד. היא גם לא תגלה שעבודה עם הידיים, שנראתה לכם חלום, מעייפת אתכם אחרי שבוע. רק ניסיון יגלה את זה.

איך נראה ניסוי קטן

איבארה מצאה שרוב האנשים בונים את הזהות המקצועית החדשה שלהם בצד, עוד לפני שהם עוזבים. הניסוי יכול להיות קטן, בתנאי שהוא אמיתי.

מי שחולם ללמד יכול להעביר סדנה אחת לצוות בעבודה הנוכחית, או להתנדב שעה בשבוע בתוכנית לימודית בשכונה. מי שחושב על עסק קטן בתחום האוכל יכול לבשל לאירוע של חברים לפני שהוא שוכר מקום. מי שנמשך לתחום טכנולוגי יכול להתחיל בקורס ערב אחד, ולראות אם הוא מחכה לשיעור הבא או בורח ממנו.

גם האנשים סביבכם הם חלק מהניסוי. שיחה אחת עם מי שכבר עושה את העבודה שאתם מדמיינים שווה יותר מעוד מבחן התאמה. אנשים מהתחום יספרו לכם איך נראה יום רגיל, ומה לא מופיע בפוסטים בלינקדאין. איבארה ממליצה גם לספר את הסיפור החדש בקול, לחברים ולבני הבית. כשמספרים אותו, מגלים אם הוא עדיין נשמע נכון.

כיתת ערב במכללה, כמה מבוגרים יושבים בגבם למצלמה מול לוח לבן ריק, ובחלון בניינים בדמדומים
קורס ערב אחד מלמד לא מעט: אם מחכים לשיעור הבא, או מחפשים תירוץ לא להגיע.

ויש גם צד מעשי. בישראל הרבה שכירים צוברים קרן השתלמות, ולפעמים היא יכולה לממן לימודים או תקופת מעבר. לפני שבונים עליה, כדאי לבדוק מול הקרן או מול יועץ פנסיוני מה מותר ומתי. ההחלטה תהיה קלה יותר כשתדעו כמה זמן אתם יכולים להחזיק.

מה קרה כשמטבע החליט במקום אנשים

הכלכלן סטיבן לוויט מאוניברסיטת שיקגו עשה ניסוי לא שגרתי. הוא פתח אתר לאנשים שמתלבטים בהחלטה קשה, וכל מי שנכנס הטיל שם מטבע. צד אחד של המטבע אמר לעשות את השינוי, והצד השני אמר להישאר במקום. אף אחד לא היה חייב להקשיב למטבע, אבל רבים כן הקשיבו.

בהחלטות הגדולות, כמו לעזוב עבודה, מי שעשו שינוי דיווחו שהם מאושרים יותר, גם אחרי חודשיים וגם אחרי חצי שנה. גם מי שהמטבע שלח אותם לשנות היו מאושרים יותר אחרי חצי שנה. המסקנה של לוויט: כשמדובר בהחלטות שמשנות חיים, אנשים כנראה זהירים יותר ממה שכדאי להם.

צריך לקרוא את זה בזהירות. מי שהשתתפו הגיעו לאתר מרצונם, וכנראה כבר עמדו קרוב לשינוי. המחקר גם לא מבטיח שכל מי שמתפטר מחר יהיה מאושר. הוא רק מרמז שמי שיושב על הגדר הרבה זמן כנראה מעריך את הסיכון יותר מדי, ואת המחיר של להישאר פחות מדי.

גם חוקרי חרטה מאוניברסיטת קורנל מצאו משהו שמתיישב עם זה. בטווח הקצר אנשים מתחרטים יותר על מה שעשו. לאורך השנים הם מתחרטים יותר על מה שלא עשו.

זוג נעלי עור שחורות מצוחצחות ליד מגפי גומי מלוכלכים בבוץ, על שטיח כניסה בדלת של דירה
בתקופת המעבר יש לא פעם שני זוגות נעליים ליד הדלת.

מתי עדיף לחכות עם שינוי הקריירה

לא כל רצון לעזוב הוא רצון להחליף מקצוע. שווה לשאול את עצמכם בכנות אם אתם הולכים אל משהו או בורחים ממשהו. מנהל קשה, צוות רעיל או שנה מתישה הם סיבות טובות לעזוב מקום עבודה. הן לא בהכרח סיבה לזרוק תחום שלם.

אם אתם מותשים, קודם כדאי לנוח. עייפות עמוקה גורמת לכל עבודה להיראות גרועה, ושינוי קריירה לא יפתור אותה לבד. על הלחץ שנשאר בגוף אחרי יום עבודה כתבנו בלחץ בעבודה, ומה הגוף עושה איתו בערב. ואם לצד המחשבות על עבודה אחרת יש כבר תקופה ארוכה של עצב, חוסר שינה או חוסר עניין בדברים שאהבתם, כדאי לדבר על זה עם רופא המשפחה או עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

עוד סימן לחכות הוא כשהעבודה החדשה קיימת רק בדמיון. אם עוד לא דיברתם עם אף אחד שעושה אותה ולא ניסיתם ממנה כלום, ההחלטה שלכם היא בעצם בין עבודה אמיתית לבין תמונה. וגם כשתעברו, כדאי לצפות לתקופה שבה תרגישו מתחזים בתחום החדש. זה חלק רגיל מהמעבר, כמו שכתבנו בתסמונת המתחזה בעבודה.

אישה בשנות הארבעים, מגבה, הולכת בבוקר על מדרכה עם עצי פיקוס אל כניסה של בניין, עם תיק בד וכוס קפה
היום הראשון במקום חדש מגיע בדרך כלל אחרי הרבה ימים קטנים של ניסיון.

צעד אחד לשבוע הזה

בחרו אדם אחד שעושה את העבודה שאתם מדמיינים, ובקשו ממנו חצי שעה. אל תבקשו עבודה ואל תבקשו עצה גדולה. שאלו איך נראה אצלו יום רגיל, מה הוא אוהב בו ומה מעייף אותו. אחרי השיחה תדעו משהו שלא הייתם יכולים לדעת מהספה. שינוי קריירה בגיל 40 מתחיל בדרך כלל בשיחה כזאת, הרבה לפני שמישהו בעבודה הנוכחית שומע עליו.

שאלות נפוצות

מאוחר מדי לשנות קריירה בגיל 40?

לא. בגיל 40 רוב האנשים נמצאים בערך באמצע חיי העבודה שלהם. עשרות השנים שנשארו מספיקות כדי לבנות מקצוע חדש. והניסיון שצברתם בעבודה עם אנשים ותחת לחץ עובר איתכם לכל תחום.

כמה זמן לוקח שינוי קריירה?

זה תלוי בתחום ובאדם. הרמיניה איבארה, שחקרה אנשים שעברו תחום באמצע הקריירה, כתבה שרוב המעברים שראתה נמשכו כשלוש שנים. רוב הזמן הזה עבר בניסויים קטנים לצד העבודה הקיימת, לפני העזיבה עצמה.

צריך ללמוד תואר חדש כדי להחליף מקצוע?

לא תמיד. יש מקצועות שדורשים הכשרה או רישיון, כמו הוראה, סיעוד או טיפול. בהרבה תחומים אחרים אפשר להתחיל בקורס קצר, בהתנדבות או בפרויקט צדדי, ולהחליט על לימודים ארוכים רק אחרי שהכיוון הוכיח את עצמו. בהוראה, למשל, יש בישראל מסלולי הסבה לאקדמאים.

איך יודעים אם זו שחיקה או רצון לשנות כיוון?

בדיקה פשוטה היא חופשה. אם אחרי כמה ימי מנוחה אמיתית המחשבה על תחום אחר נעלמת, ייתכן שהבעיה היא עומס. אם היא חוזרת, ובמיוחד אם היא מכוונת למשהו מוגדר ולא רק "לא פה", כנראה שווה להתחיל לבדוק אותה בניסוי קטן.

מקורות

מזהים את עצמכם במה שתואר כאן?

 

הכתבה הבאה

עסקים וצמיחה

מה עושים קודם כשכל משימה נראית דחופה

למה המשימה הדחופה מנצחת כמעט תמיד את החשובה, ואיך מחליטים מה עושים קודם ביום עבודה עמוס, בלי טבלאות ובלי שיטה מסובכת.

להמשך קריאה· 4 ד׳ קריאה
מהמערכת

עסק או קליניקה בתחום? כאן אפשר להציג אותם לקוראי שפה חדשה, בסימון ברור ובלי השפעה על התוכן.

לפרטים על פרסום במגזין

הכתבה נתנה לך נקודת מבט חדשה?

אנונימי. בלי הרשמה, בלי שמירת פרטים אישיים.

שיתוף

תגובות

טוענים תגובות…

רוצים להגיב?

התגובות פתוחות למנויי הניוזלטר. כבר רשומים? כתבו את המייל שאיתו נרשמתם.

0/1000

בבקשה בלי פרטים מזהים או רפואיים על אנשים אחרים. אנחנו יכולים לקצר או להסתיר פרטים לפני הפרסום.

מסירת הפרטים רשות; בלעדיהם לא נוכל לפרסם את התגובה. בעל השליטה: יקיר חיוט, yakirtoot@gmail.com. הפרטים נשמרים אצל ספקי תשתית, בחלקם מחוץ לישראל. זכותך לעיין במידע ולבקש לתקן אותו. מדיניות הפרטיות.

התגובות עוברות אישור. אם את/ה במצוקה עכשיו: ער״ן 1201, סה״ר בצ׳אט, מד״א 101

שאלו אותנו

נשארה לכם שאלה על הנושא? שאלות נבחרות נענות בכתבה, בלי פרטים מזהים.

עוד מאת מערכת שפה חדשה

המשך קריאה מהכותב