ראיון עבודה, והלחץ שלפני השאלה הראשונה

השאלה שרוב האנשים שואלים את עצמם לפני ראיון עבודה פשוטה: רואים עליי שאני לחוץ? למחקר יש על זה תשובה די ברורה. מראיינים מזהים הרבה פחות ממה שנדמה לכם, ומה שכן משפיע עליהם קשור פחות לרעד בקול ויותר לאופן שבו אתם נשמעים כשאתם מספרים על עצמכם. ההכנה הנכונה לראיון עבודה מתחילה בדיוק שם.

איך מתכוננים לראיון עבודה? מכינים שלוש או ארבע דוגמאות אמיתיות מהעבודה שלכם, בנויות לפי שיטת STAR (מצב, משימה, פעולה, תוצאה), כי חלק גדול מהשאלות בראיון בודקות איך פעלתם בעבר. קוראים על החברה ועל התפקיד, מתאמנים בקול רם מול אדם אחר, ומכינים שתי שאלות משלכם. את הלחץ לא צריך להעלים: לפי המחקר, רוב סימני הלחץ כמעט לא נקלטים אצל המראיין.

מה מראיינים באמת קולטים כשאתם לחוצים

ב-2016 פרסמו אמנדה פיילר ודבורה פאוול מאוניברסיטת גואלף בקנדה מחקר על ראיונות עבודה מדומים. 119 סטודנטים שהתכוננו להשמה רואיינו כעשר דקות בידי מראיינים מקצועיים משירותי ההשמה של האוניברסיטה, והצילומים נותחו אחר כך סימן אחרי סימן: תנועות ידיים, הנהונים, נגיעות בפנים, קצב דיבור.

רוב הסימנים שאנחנו מפחדים מהם כמעט לא היו קשורים לשיפוט של המראיינים. לפי הסיכום של האגודה הבריטית לפסיכולוגיה, הסימן היחיד שגם היה קשור ללחץ שהמרואיינים דיווחו עליו וגם זוהה בצדק בידי המראיינים היה דיבור איטי. מה שכן הכריע את הציונים היה משהו אחר: מרואיינים שנתפסו כלחוצים נתפסו גם כפחות חמים ופחות אסרטיביים, ושתי התכונות האלה הסבירו את רוב הפער בציון.

גם סקירה מסכמת (מטא-אנליזה) מ-2018 של מחקרים על חרדת ראיונות מצאה קשר שלילי בגודל בינוני בין לחץ לבין ביצוע בראיון. זה קשר אמיתי, וגם רחוק מגזר דין. רוב האנשים הלחוצים מתראיינים, ורבים מהם מתקבלים.

השאלות הנפוצות בראיון עבודה, ומה כל אחת בודקת

רוב הראיונות בנויים סביב אותן שאלות, גם כשהניסוח משתנה. כשמבינים מה השאלה בודקת, קל יותר לענות בלי לשנן.

השאלה	מה היא בודקת	איך מתכוננים
"ספרו על עצמכם"	אם אתם יודעים לספר סיפור מקצועי קצר ורלוונטי	דקה וחצי: מה אתם עושים היום, מה הביא אתכם לכאן, למה התפקיד הזה
"למה אתם רוצים לעבוד אצלנו?"	אם קראתם על החברה ומה מושך אתכם בה	שני דברים ספציפיים על החברה או על התפקיד
"למה עזבתם או למה אתם עוזבים?"	איך אתם מדברים על מקום קודם	משפט עובדתי על מה שאתם מחפשים, בלי ביקורת על המעסיק
"מה החולשה שלכם?"	מודעות עצמית ויכולת ללמוד	חולשה אמיתית שאינה בלב התפקיד, ומה אתם עושים איתה
"ספרו על מקרה שבו נכשלתם או הסתכסכתם"	איך פעלתם בפועל במצב קשה	דוגמה מוכנה בשיטת STAR
"יש לכם שאלות אלינו?"	עניין אמיתי בתפקיד	שתי שאלות על העבודה עצמה, למשל איך נראית הצלחה בחצי השנה הראשונה

איך עונים בלי לשנן: שיטת STAR

הרבה ראיונות היום הם ראיונות התנהגותיים, שבהם מבקשים "ספרו על מקרה ש...". שיטת STAR, שמומלצת בין השאר בשירות הקריירה הלאומי של בריטניה, נותנת שלד פשוט לתשובה:

1. מצב (Situation): איפה זה קרה, בשני משפטים.
2. משימה (Task): מה היה מוטל עליכם.
3. פעולה (Action): מה אתם עשיתם, בגוף ראשון. כאן רוב התשובה.
4. תוצאה (Result): מה יצא מזה, ומה למדתם.

הטריק הוא להכין מראש שלוש או ארבע דוגמאות שונות: הצלחה, טעות, עבודה עם אדם קשה, משהו שלמדתם מהר. אותן דוגמאות יענו על הרבה מהשאלות, גם על כאלה שלא חשבתם עליהן. משננים את הנקודות, לא את המשפטים.

לחץ לפני ראיון עבודה: מה עוזר בפועל

לחץ לפני ראיון הוא תגובה רגילה של גוף שמתכונן למשהו חשוב. הניסיון להירגע בכוח עובד פחות טוב ממה שנדמה. בניסויים של אליסון ווד ברוקס מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד, שפורסמו ב-2014, משתתפים שאמרו לעצמם "אני מתרגש" לפני נאום קצר או שירה ביצעו טוב יותר ממשתתפים שאמרו לעצמם "אני רגוע". ההסבר שהציעה: קל יותר לתת שם אחר לעוררות מאשר להעלים אותה.

עוד כמה דברים שעוזרים:

• אימון בקול רם. תשובה שאמרתם פעם אחת מול חבר נשמעת אחרת לגמרי מתשובה שחשבתם בראש.
• לדבר בקצב רגיל. אם דיבור איטי הוא הסימן היחיד שמראיינים קולטים, כדאי לשים לב אליו, ולענות בלי למהר ובלי להימרח.
• מותר לעצור. "שאלה טובה, תנו לי רגע לחשוב" נשמע בטוח.
• חום ובהירות לפני שלמות. לפי פיילר ופאוול, מה שמכריע הוא כמה אתם נשמעים חמים ובטוחים, ופחות אם התשובה מושלמת.

אם הלחץ מתחיל כבר בעבודה הנוכחית ומלווה אתכם הביתה, כתבנו עליו בנפרד, בלחץ בעבודה, ומה הגוף עושה איתו בערב.

אחרי ראיון שלא הלך טוב

כמעט לכל מי שחיפש עבודה יש ראיון שהוא חוזר אליו בראש בלילה. כדאי לזכור שמראיינים שוקלים הרבה דברים שאין לכם שליטה עליהם: מועמדים אחרים, תקציב, התאמה לצוות. טעות אחת בתשובה לא קובעת את התוצאה, גם אם היא מרגישה ככה. על הנטייה הזאת, לראות בטעות אחת הוכחה לכל השאר, כתבנו בלמה טעות אחת גורמת להרגיש שהכול אבוד. ואם אחרי קבלה לתפקיד מגיעה התחושה ש"עוד רגע יגלו שאני לא באמת מתאים", יש לה שם, ותסמונת המתחזה בעבודה מסבירה מאיפה היא באה.

מתי לפנות לעזרה

לחץ שעולה לפני ראיון ויורד אחריו הוא חלק מהחוויה. כדאי לפנות לעזרה כשהפחד גורם לכם לבטל ראיונות או לא להגיש מועמדות בכלל, כשהוא מלווה בהתקפי חרדה, או כשהוא מופיע גם במצבים חברתיים אחרים ומצמצם את החיים. אפשר להתחיל אצל רופא המשפחה, ובמרכז אלגריה יש טיפול בחרדה וגם אימון קריירה למי שרוצים להתכונן עם ליווי. ברגע של מצוקה רגשית, ער"ן זמינים בטלפון 1201.

שאלות נפוצות

מה עונים על "ספר לי על עצמך" בראיון עבודה?

תשובה של דקה עד שתיים, בשלושה חלקים: מה אתם עושים היום, איזה ניסיון או הישג רלוונטי הביא אתכם לכאן, ולמה התפקיד הזה מעניין אתכם. בלי סיפור חיים ובלי לחזור על קורות החיים שורה אחרי שורה.

מה אומרים כששואלים "מה החולשה שלך"?

בוחרים חולשה אמיתית שאינה הדרישה המרכזית של התפקיד, ומספרים מה אתם עושים איתה. למשל, קושי להאציל משימות ושיטה שאימצתם כדי לשתף אחרים. תשובות כמו "אני פרפקציוניסט" נשמעות למראיינים כהתחמקות.

איך נרגעים רגע לפני ראיון עבודה?

מגיעים כמה דקות מוקדם, נושמים נשימות איטיות, ואם יש מתח בגוף, אפשר לקרוא לו "התרגשות" במקום להילחם בו, כמו בניסויים של ברוקס. עוזר גם לחזור בראש על שלוש הדוגמאות שהכנתם, ופחות על תשובות שלמות.

הערב שלפני ראיון עבודה: רשימה קצרה

1. שלוש דוגמאות STAR, בנקודות, על דף אחד.
2. שתי שאלות שלכם למראיין.
3. בגדים, תיק ומסלול מוכנים, כדי שהבוקר יהיה פנוי.
4. קריאה אחרונה של מודעת הדרושים, ואז לסגור את המחשב.
5. שינה רגילה, בלי חזרה נוספת על התשובות באמצע הלילה.

מקורות

• Feiler, A. R., & Powell, D. M. (2016). Behavioral expression of job interview anxiety. Journal of Business and Psychology, 31(1), 155-171.
• British Psychological Society, Research Digest. Why interviewers rate anxious candidates harshly, and what you can do about it. bps.org.uk.
• Powell, D. M., Stanley, D. J., & Brown, K. N. (2018). Meta-analysis of the relation between interview anxiety and interview performance. Canadian Journal of Behavioural Science, 50(4), 195-207. https://doi.org/10.1037/cbs0000108
• Brooks, A. W. (2014). Get excited: Reappraising pre-performance anxiety as excitement. Journal of Experimental Psychology: General, 143(3), 1144-1158.
• National Careers Service (UK). Interview advice: the STAR method. nationalcareers.service.gov.uk.