הכותרות על המתיחות מול איראן ועל העלאת רמת הכוננות חוזרות אלינו שוב ושוב בחודשים האחרונים, ובכל פעם הן פוגשות אותנו קצת יותר עייפים. רובנו לא משנים בעקבותיהן שום דבר מעשי, אבל משהו בפנים כן משתנה: האצבע חוזרת לאפליקציית החדשות גם באמצע שיחה, והלילה מתארך. הכתבה הזאת עוסקת בצד הנפשי של החיים בכוננות, ובדרך לעבור סוף שבוע כזה בלי שהמסך ינהל אותו.
מה עושים כשהדיווחים על כוננות מוגברת מעוררים חרדה? מפרידים בין מידע שצריך לבין בדיקה שמרגיעה לרגע. הנחיות מעשיות מגיעות מפיקוד העורף, ואותן כדאי לקבל בהתראות. כל השאר אפשר לרכז לחלון קבוע של פעם או פעמיים ביום. אם הבדיקה נעשית כפייתית, השאלון לבדיקה עצמית באתר יכול לעזור לזהות את הדפוס.
מה הדיווחים על כוננות עושים לנו
דיווח על העלאת כוננות הוא מידע מסוג מיוחד. הוא אומר שמשהו עלול לקרות, אבל לא אומר מתי ואם בכלל. בדיווח של ynet על העלאת רמת הכוננות של מערכת הביטחון, למשל, נכתב במפורש שאין שינוי בהנחיות פיקוד העורף. כלומר, מבחינה מעשית רוב הציבור לא נדרש לעשות שום דבר שונה, ובכל זאת הגוף מגיב כאילו הוזעק.
כתבנו כאן בעבר על כך שאנשים מעדיפים חדשות רעות על פני המתנה. כוננות היא בדיוק מצב של המתנה ממושכת בלי תאריך יעד. במצב כזה המוח מחפש כל פירור מידע שיסגור את הפער, וכל עדכון חדש נראה כמו ההזדמנות לדעת סוף סוף מה עומד לקרות.
בדיקת החדשות כלופ
כאן נכנס מנגנון שמוכר היטב מעולם החרדה וה־OCD. ארגון OCD Action הבריטי מתאר את חיפוש ההרגעה כפעולה שמביאה הקלה ברגע, ואחרי זמן קצר החרדה חוזרת. לאורך זמן, לפי הארגון, ההרגעה עצמה משמרת את הדאגות ומחזקת את הדחף לחפש אותה שוב. בדיקת החדשות בזמן כוננות עובדת באופן דומה מאוד: נכנסים, רואים שלא קרה כלום, נרגעים לכמה דקות, ואז עולה המחשבה "ואם משהו השתנה מאז?".
ההבדל בין התעדכנות לבין לופ אינו תלוי במספר הפעמים בלבד. התעדכנות מסתיימת בפעולה או בהחלטה: לבדוק איפה המרחב המוגן, לטעון את הטלפון, לדעת מה עושים בהתראה. לופ מסתיים בעוד בדיקה. מי שמזהה אצלו את הדפוס הזה יכול לקרוא את הכתבה שלנו על הסיבה שבדיקה חוזרת מרגיעה לרגע ואז מחזירה אותנו להתחלה, ולמלא את הרשימה לבדיקה עצמית: האם הבדיקות שלי נהיו לופ?. מדובר בשמונה משפטים בלי ציון, שמטרתם לעזור לזהות דפוס ששווה לבדוק עם איש מקצוע. זה לא אבחון.
מתי בדיקת חדשות היא כבר משהו אחר
בדיקה כפייתית של חדשות אינה בהכרח OCD, ורוב האנשים שבודקים הרבה בתקופה כזאת מגיבים פשוט ללחץ אמיתי. עם זאת, כשהבדיקה מלווה בתחושה שאם לא תבדקו משהו רע יקרה, כשהיא גוזלת שעות ביום או כשאי אפשר להפסיק גם אחרי שהמידע ברור, כדאי להתעכב. מדריך ה־OCD שלנו מסדר את מעגל הספק והבדיקה לקריאה מדורגת.
