דמיון מודרך לילדים לפני השינה הוא טקסט שההורה מקריא לאט ובקול שקט, והילד מדמיין תוך כדי: נשימה איטית, גוף שנעשה כבד, ומקום נעים ובטוח. כאן יש שני טקסטים מוכנים, לגיל 3 עד 6 ולגיל 7 עד 11, עם סימון איפה עוצרים ואיפה נושמים.
למה דמיון מודרך עוזר לילדים להירגע לפני השינה?
ילדים חיים בדמיון. כשילד מדמיין ענן רך, הגוף שלו מגיב כאילו הוא באמת שוכב על משהו רך. ככה זה אצל כולנו. תמונה טובה עושה בגוף יותר מכל הסבר. ככל שמתאמצים להירדם, השינה מתרחקת. ולכן לא אומרים לילד תירדם. נותנים לו משהו נעים להתרכז בו, והגוף כבר יודע את הדרך. וכשמחשבה מהיום תופסת את הראש, היא לא צריכה להיעלם. מספיק שיהיה לה מקום לחכות בו עד הבוקר. ועוד דבר. הקול שלכם, שקט ואיטי, ליד המיטה, הוא חלק מהעניין. ילד שמרגיש בטוח נרדם בקלות יותר.
איך מקריאים דמיון מודרך לילד?
בטקסטים יש שני סימונים. (הפסקה) מסמן שקט של 3 עד 4 שניות. שלוש נקודות מסמנות עצירה קצרה, של נשימה אחת. הטקסטים כתובים כמעט בלי פנייה בזכר או בנקבה, ולכן אפשר להקריא אותם כמו שהם, לילד או לילדה. מומלץ להקריא את אותו טקסט כמה ערבים ברצף. ילדים נרגעים ממה שכבר מוכר להם.
דמיון מודרך לילדים בגיל 3 עד 6: טקסט להקראה (כ־3 דקות)
עכשיו אפשר לעצום את העיניים.
(הפסקה)
ננשום ביחד נשימה גדולה, כמו בלון שמתמלא ...
ונוציא את האוויר לאט, כמו בלון שמתרוקן. פששש.
(הפסקה)
עוד פעם. בלון גדול ... ולאט לאט החוצה.
(הפסקה)
עכשיו נדמיין ענן. ענן רך ונעים.
אפשר לבחור לו צבע. אולי לבן, אולי ורוד, אולי כחול.
(הפסקה)
הענן יורד לאט לאט, ונח ממש ליד המיטה.
ועולים עליו. הוא רך כמו כרית גדולה, וחם כמו שמיכה.
(הפסקה)
הרגליים נחות על הענן ... כבדות ונעימות.
הידיים נחות על הענן ... כבדות ונעימות.
והבטן עולה ויורדת ... עולה ויורדת ... לאט.
(הפסקה)
עכשיו הענן מתחיל לשוט לאט בשמיים של הלילה.
מסביב יש כוכבים קטנים שמנצנצים.
והענן שומר עליך כל הזמן.
(הפסקה)
הענן מתנדנד לאט, כמו ערסל.
הלוך ... וחזור.
הלוך ... וחזור.
(הפסקה)
ועם כל נשימה, הגוף נעשה כבד יותר ... ורך יותר ... כמו הענן.
העיניים נחות. הפה נח. אפילו האצבעות הקטנות נחות.
(הפסקה)
וכל מה שהיה היום, המשחקים, החברים, הכול, יכול לחכות לבוקר.
עכשיו זמן לנוח.
(הפסקה)
הענן מחזיר אותך לאט לאט למיטה,
ונשאר לידך כל הלילה.
(הפסקה)
השמיכה חמה. הכרית רכה. והגוף כבד ונעים.
(הפסקה)
ועכשיו ... לישון.
לילה טוב.
איך להקריא לילד בגיל 3 עד 6
- מקריאים בקול נמוך ושקט, לאט ממה שנראה לכם טבעי. עוצרים באמת בכל (הפסקה), ואומרים את המשפטים על הנשיפה שלכם.
- אם הילד מדבר, שואל או זז, עונים במילה אחת באותו קול שקט וממשיכים מאותו מקום. אם הוא נרדם באמצע, אין צורך לסיים. ואם הוא מתעורר בלילה, אפשר לחזור בלחישה רק על הענן שמתנדנד, הלוך וחזור.
דמיון מודרך לילדים בגיל 7 עד 11: טקסט להקראה (כ־5 דקות)
אפשר לשכב בנוח, ולעצום את העיניים.
(הפסקה)
ננשום נשימה עמוקה דרך האף ... נחזיק אותה רגע ...
ונוציא לאט דרך הפה.
(הפסקה)
עוד פעם. לשאוף ... להחזיק ... ולהוציא, לאט לאט.
