מבחן ממוחשב לבד לא מאבחן הפרעת קשב במבוגרים

"כולם היום קצת ADHD." המשפט הזה נשמע במשרדים ובארוחות שישי, בדרך כלל אחרי שמישהו שכח את המפתחות או פתח עשר לשוניות בדפדפן. הוא מבלבל בשני הכיוונים. מי שאין לו הפרעת קשב מתחיל לחשוד בעצמו בגלל שבוע מפוזר, ומי שחי איתה שנים שומע שזה עניין של משמעת. הפרעת קשב במבוגרים היא דבר מוגדר יותר: דפוס שמתחיל בילדות, חוזר בכמה תחומי חיים ופוגע בתפקוד.

הפרעת קשב במבוגרים מתבטאת בעיקר בשכחה, בקושי לארגן זמן ולסיים משימות, בהחלטות מהירות ובחוסר מנוחה, בעבודה וגם בבית. את האבחון עושה איש מקצוע שהוכשר לכך, בראיון שבודק אם התסמינים התחילו בילדות, אם הם פוגעים ביותר מתחום חיים אחד ומה עוד יכול להסביר אותם. מבחן ממוחשב לבדו לא מספיק.

מה זה הפרעת קשב במבוגרים, ומה זה לא

לפי שירות הבריאות הבריטי (NHS), אצל מבוגרים התסמינים מתחלקים לשתי קבוצות. בצד של הקשב: הסחת דעת ושכחה, קושי לארגן את הזמן, קושי לעקוב אחרי הוראות ולסיים משימות, ואיבוד חפצים כמו ארנק, טלפון ומפתחות. בצד של ההיפראקטיביות והאימפולסיביות: הרבה אנרגיה או חוסר מנוחה, דיבור רב וקטיעה של אחרים באמצע שיחה, והחלטות מהירות בלי לחשוב על מה שיקרה אחריהן. אצל רוב האנשים יש תסמינים משתי הקבוצות.

כל אחד מהדברים האלה קורה לכל אחד מאיתנו. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שמחליט על תנאי בחינה מותאמים בפסיכומטרי, כותב את זה במפורש בהנחיות שלו לאנשי מקצוע: קשיי ארגון, מוסחות, חוסר שקט ושעמום יכולים להופיע אצל כל אדם. מה שמבדיל הוא העוצמה, התדירות ומידת הפגיעה בתפקוד.

כמה מבוגרים מדובר? סקירה עולמית שפורסמה ב-2021 ב-Journal of Global Health העריכה ש-2.58% מהמבוגרים עומדים בהגדרה של הפרעת קשב שהתחילה בילדות ונמשכת, ו-6.76% סובלים מתסמינים בולטים, בלי קשר לשאלה מתי הם התחילו. בפער שבין שני המספרים האלה נמצא רוב הבלבול.

האם זה עובר עם הגיל?

חלקית. הצהרת הקונצנזוס של הפדרציה העולמית להפרעת קשב, שפורסמה ב-2021 וריכזה 208 מסקנות מבוססות ראיות, מביאה מטה אנליזה של 21 מחקרים: רק כאחד משישה צעירים עם הפרעת קשב עדיין עומד בכל הקריטריונים בגיל 25, וכמחצית עדיין מראים סימנים של פגיעה בתפקוד. אצל רבים התמונה המלאה נחלשת, אבל הקושי לא נעלם לגמרי.

יש גם מי שההפרעה שלהם פשוט לא זוהתה בזמן. לפי ה-NHS, אצל נשים הפרעת קשב מזוהה פחות מאשר אצל גברים. נשים עם ההפרעה נוטות יותר לתסמינים של חוסר קשב, ואת אלה קשה יותר לזהות מאשר ילד שקם מהכיסא באמצע השיעור. ילדה שחולמת בהקיץ ליד החלון לא מפריעה לאף אחד, ולכן אפשר להגיע לשאלה הזאת רק בבגרות.

איך זה נראה בעבודה

בעבודה הפרעת קשב נראית פחות כמו חוסר שקט ויותר כמו פער. אדם מוכשר יודע מה צריך לעשות, ובכל זאת המשימה נתקעת. מייל נפתח ונסגר חמש פעמים בלי תשובה. הוראות שנאמרו בעל פה בישיבת הבוקר נשכחות עד הצהריים. דוח מתחיל בהתלהבות ונעצר בדיוק כשמגיע החלק המשעמם, והיום מתמלא בדברים קטנים שאפשר לסגור מהר.

הנתונים מתאימים לתמונה הזאת. במחקר של רונלד קסלר מאוניברסיטת הרווארד ועמיתיו, שפורסם ב-2005, נבדקו עובדים בני 18 עד 44 בסקר ארצי בארצות הברית. 4.2% מהעובדים עמדו בהגדרה של הפרעת קשב, וההפרעה הייתה קשורה לאובדן של 35 ימי תפוקה בשנה בממוצע לעובד. זה מחקר אמריקאי ישן יחסית, על עובדים צעירים בלבד, אבל הכיוון שלו ברור.

הצהרת הקונצנזוס מביאה עוד ממצא שמוכר לרבים: במחקר על יותר מ-36 אלף אנשים בארצות הברית, הפרעת קשב הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר לעזוב עבודה בלי תוכנית למה שיבוא אחר כך. זו אותה החלטה מהירה שה-NHS מונה בין התסמינים, רק בקנה מידה של קריירה.

מה עוזר בעבודה? ה-NHS מציע התאמות סבירות, למשל הוראות בכתב בנוסף להוראות בעל פה. זה נשמע קטן, אבל הרבה ימי עבודה מתפרקים בדיוק שם, בין מה שנאמר בישיבה לבין מה שנשאר בזיכרון שעתיים אחר כך. ומי שהיום שלו מתפרק לעשרות משימות קטנות, גם בלי שום אבחנה, ימצא כלים בכתבה מה עושים קודם כשכל משימה נראית דחופה.

איך זה נראה בזוגיות

בזוגיות התסמינים הם אותם תסמינים, אבל הם מקבלים פירוש אחר. שכחה של יום הולדת נשמעת כמו "לא אכפת לך". קטיעה באמצע משפט נשמעת כמו "אתה לא מקשיב לי". הבטחה לשלם את הארנונה, שנשכחה בפעם השלישית, הופכת לוויכוח על אמון. ומי שחי עם בן או בת זוג עם הפרעת קשב מוצא את עצמו לא פעם בתפקיד של מזכיר: זוכר, מזכיר, בודק שוב.

בסקירה שפורסמה ב-2021 בכתב העת של האגודה האמריקאית לטיפול זוגי ומשפחתי, בריאן וימבס מאוניברסיטת אוהיו ועמיתיו מסכמים שהספרות המחקרית מצביעה על קשרים קצרים יותר ועם יותר מחלוקות אצל מבוגרים עם הפרעת קשב. הם גם כותבים ביושר שעדיין נחקר מעט מה בדיוק מסביר את הקושי, ומה יכול לחזק את הקשר.

מחקר אחר של אותה קבוצה, עם 164 מבוגרים, מצא שמי שהפרעת הקשב שלהם נמשכה לבגרות דיווחו גם על יותר תסמינים של הפרעת קשב אצל בני הזוג שלהם. בזוגות שבהם לשני הצדדים היו תסמינים, דווח על יותר אלימות בין בני הזוג ועל יותר קשיים כלכליים. זה מחקר קטן, ובקבוצה עם ההפרעה המתמשכת היו רק 27 משתתפים. ועדיין, הוא מזכיר ששאלת האבחון יכולה לגעת בשני האנשים שבבית.

מה עוזר לזוגות כאלה? כמו שהחוקרים עצמם כותבים, כאן אין עדיין תשובה מבוססת. בינתיים, הצעד המעשי הוא לבנות מערכת סביב השכחה, במקום לריב עליה בכל פעם מחדש: יומן משותף, תזכורות בטלפון, חלוקת משימות לפי מי שטוב במה. על הערבים שבהם השיחה עולה טונים כתבנו בכתבה ויסות רגשי, ולמה הוא נשבר דווקא בערב.

איך מאבחנים הפרעת קשב במבוגרים

ה-NHS מתאר מסלול פשוט: מתחילים אצל רופא המשפחה, והוא מפנה להערכה אצל מומחה להפרעת קשב, למשל פסיכיאטר. בישראל, ההנחיות של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מדברות על אבחון בידי איש מקצוע שהוכשר לאבחן הפרעת קשב, לפי הנחיות משרד הבריאות.

מה בודקים? לפי אותן הנחיות, שנשענות על הקריטריונים של משרד הבריאות ועל ה-DSM-5:

1. תסמינים מהילדות. לפחות חלק מהתסמינים הופיעו לפני גיל 12. לתיעוד הזה לא מספיק דיווח עצמי, ולכן מבקשים מסמכים כמו תעודות בית ספר, דוחות של מורים ואבחונים קודמים.
2. תסמינים בהווה. תסמינים שנמשכים לפחות שישה חודשים, לפי התיאור שלכם וגם לפי אנשים שמכירים אתכם.
3. פגיעה ביותר ממקום אחד. פגיעה ברורה בתפקוד בשני הקשרים לפחות, למשל בעבודה ובבית.
4. שלילת הסברים אחרים. דיכאון, חרדה והפרעות נוספות יכולים לגרום לתסמינים דומים, והמאבחן צריך להראות שבדק אותם.
5. שאלונים ומבחנים ככלי עזר. שאלונים מתוקפים למבוגרים הם חלק מההערכה. מבחנים ממוחשבים כמו MOXO, TOVA ו-CPT לא מספיקים לבדם כדי לקבוע שיש הפרעה, וגם לא כדי לקבוע שאין.

הצהרת הקונצנזוס הבינלאומית אומרת את אותו דבר בצורה חדה עוד יותר: רק איש מקצוע מורשה שמראיין את המטופל או את בני המשפחה יכול לאבחן הפרעת קשב, ואי אפשר לאבחן אותה בשאלונים בלבד, במבחנים נוירופסיכולוגיים או בהדמיה של המוח.

והמכון הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש (NIMH) מוסיף שהפרעת קשב מופיעה הרבה פעמים יחד עם חרדה, דיכאון ובעיות שינה, ושהשילוב הזה יכול להקשות גם על האבחון וגם על הטיפול. לכן אבחון טוב לוקח זמן, ושואל על הרבה יותר מריכוז.

מה קורה אחרי האבחון

ה-NHS מונה כמה דרכים, ובדרך כלל משלבים ביניהן. תרופות, שאותן מתחיל ומנטר רק רופא מומחה, ולא פעם צריך לנסות יותר מתרופה אחת עד שמוצאים את המתאימה. טיפול שיחתי, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הרגלים בסיסיים כמו פעילות גופנית, שינה סדירה ותזונה מאוזנת, ושיחה פתוחה עם חברים ובני משפחה. והתאמות בעבודה או בלימודים. מה מתאים לכל אדם נקבע יחד עם הרופא המטפל.

גם בלי אבחנה, כדאי להכיר את הדומה מבחוץ. דחיינות, למשל, יכולה להיראות כמעט אותו דבר, ומאחוריה עומד מנגנון אחר. על זה כתבנו בכתבה למה דוחים דווקא את מה שחשוב.

מתי כדאי לפנות לבירור

ה-NHS ממליץ לפנות לרופא המשפחה אם התסמינים פוגעים בלימודים, בעבודה או בקשרים. אם הקושי מלווה במצב רוח ירוד שלא עובר, בדאגה שלא מרפה או בשימוש באלכוהול כדי להירגע, זו סיבה לפנות מוקדם יותר, כי ייתכן שיש כאן יותר מדבר אחד. ואם יש מחשבות לפגוע בעצמכם, אפשר לפנות עכשיו לער"ן בטלפון 1201, בכל שעה.

מה אפשר לעשות כבר השבוע

אם אתם שוקלים בירור של הפרעת קשב במבוגרים, יש צעד אחד שלא דורש תור: לחפש את התעודות הישנות מבית הספר היסודי. מה שכתבו שם המורים, הרבה לפני שידעתם להסביר את עצמכם, הוא סוג המידע שהמאבחן יבקש. ואפשר לבקש מאדם שמכיר אתכם מקרוב, הורה, אח או בת זוג, לכתוב בכמה שורות מה הוא רואה אצלכם בבית ובעבודה.

שאלות נפוצות

אפשר לקבל אבחנה של הפרעת קשב לראשונה בגיל מבוגר?

כן. ההפרעה מתחילה בילדות, אבל אפשר לזהות אותה בכל גיל. האבחון בבגרות נשען על עדויות לתסמינים שהופיעו לפני גיל 12, ולכן מסמכים ישנים ושיחה עם בני משפחה עוזרים מאוד.

מבחן MOXO מספיק כדי לאבחן?

לא. לפי ההנחיות של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מבחנים ממוחשבים כמו MOXO ו-TOVA הם כלי עזר בלבד. לפי הצהרת הקונצנזוס הבינלאומית, האבחון נעשה בראיון של איש מקצוע מורשה.

הפרעת קשב אצל נשים נראית אחרת?

לפי ה-NHS, אצל נשים ההפרעה מזוהה פחות, בין השאר כי הן נוטות יותר לתסמינים של חוסר קשב, ואותם קשה יותר לזהות מאשר היפראקטיביות.

מה ההבדל בין הפרעת קשב לבין עומס או חרדה?

גם עומס, חוסר שינה, חרדה ודיכאון פוגעים בריכוז. ההבדל הוא בזמן ובהיקף: בהפרעת קשב התסמינים התחילו בילדות ומופיעים בכמה תחומי חיים, ולא רק בתקופה קשה. את זה בודק האבחון.

המידע בכתבה כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. לפני התחלה, שינוי או הפסקה של טיפול, התייעצו עם הרופא המטפל.