מחקר: למה אנשים מעדיפים תשובה לא נכונה על פני חוסר ודאות?

בקצרה

המחקר שנעסוק בו בהמשך מצא שחוסר ודאות יוצר אצל בני אדם מתח משמעותי. לכן אנשים רבים מחפשים תשובות, הרגעה או הסברים גם כאשר אין מספיק מידע. המנגנון הזה מופיע בחרדה, ב־OCD ובקבלת החלטות.

רוב האנשים היו רוצים לחשוב שהם מקבלים החלטות בצורה רציונלית: שהם בודקים עובדות, שוקלים אפשרויות, ואז מגיעים למסקנה הטובה ביותר. אבל מחקרים בפסיכולוגיה מציירים תמונה מורכבת יותר.

למה אנחנו מחפשים תשובות גם כשהן לא עוזרות?

כאשר בני אדם נמצאים במצב של חוסר ודאות, הם לא תמיד מחפשים את התשובה הנכונה ביותר. לעיתים קרובות הם מחפשים את התשובה שתסיים את חוסר הוודאות.

ההבדל קטן, אבל המשמעות שלו עצומה. הוא יכול להסביר התנהגויות שמופיעות בחרדה, ב-OCD, בזוגיות, בקבלת החלטות ואפילו בחיי היומיום של אנשים ללא כל אבחנה פסיכולוגית.

---

בשורה אחת

מחקרים בתחום העדפת ודאות (סקירה, 2019) הצביעו על כך שחוסר ודאות אינו רק מצב של חוסר מידע. עבור המוח האנושי הוא עשוי להיתפס כאיום בפני עצמו. לכן אנשים נוטים לחפש תשובות, הסברים והרגעה גם כאשר אין בידיהם מספיק מידע להגיע למסקנה ודאית.

מה אומרים המחקרים?

אחד החוקרים הבולטים בתחום הוא פרופ' ר. ניקולס קרלטון. בסקירה שפורסמה בשנת 2016 הוא הציע רעיון פשוט אך משמעותי: ייתכן שחוסר ודאות הוא אחד הגורמים המרכזיים שמניעים חרדה אנושית.

לפי קרלטון, בני אדם אינם מפחדים רק ממה שעלול לקרות. לעיתים הם מפחדים מעצם העובדה שהם אינם יודעים מה יקרה. כלומר, סימן השאלה עצמו עלול להיות מקור למצוקה.

מחקרים נוספים הראו שכאשר אנשים אינם יודעים מה צפוי לקרות, מופעלים אזורים מוחיים הקשורים לדריכות, זיהוי איומים וציפייה לסכנה. המשמעות אינה שכל חוסר ודאות יוצר חרדה, אלא שהמוח מתייחס אליו ברצינות רבה.

למה המוח מתקשה עם חוסר ודאות?

מנקודת מבט אבולוציונית, חיזוי העתיד היה יתרון הישרדותי. אם הצלחת לנבא סכנה מראש, הסיכוי שלך לשרוד גדל. לכן המוח מחפש דפוסים והסברים ומנסה לסגור פערי מידע.

כאשר הוא לא מצליח לעשות זאת, הוא נכנס למצב של דריכות. הוא שואל: מה אם? מה צפוי לקרות? מה אני מפספס? מה אני צריך לדעת? מכאן מתחיל לעיתים החיפוש הבלתי פוסק אחר תשובות.

דוגמה מהחיים

נניח שאדם מחכה לתשובה מראיון עבודה. הוא בודק את הטלפון שוב ושוב, מרענן את תיבת המייל, מחפש סימנים.

הקושי שלו נובע גם מהאפשרות שלא התקבל, אבל בעיקר מכך שהוא עדיין לא יודע. זה בדיוק המקום שבו חוסר ודאות הופך למקור של מתח.

מה זה אומר על חרדה?

אחד המאפיינים הנפוצים בחרדה הוא קושי לשאת אי ודאות. אנשים רבים סובלים מהאפשרות שמשהו רע יקרה, וגם מכך שהם אינם יודעים אם הוא יקרה.

לכן הם מחפשים מידע, בודקים, קוראים, מתייעצים, ומנסים להגיע לנקודה שבה לא יישארו סימני שאלה. הבעיה היא שהחיים כמעט אף פעם אינם מספקים ודאות מוחלטת.

ומה לגבי OCD?

גם כאן מופיע אותו מנגנון. אדם עשוי לחפש ודאות לגבי מחשבה, זיכרון, פעולה שביצע או תחושה. הוא מחפש ביטחון מוחלט, ולא בהכרח מידע. אבל בתחומים רבים אין אפשרות להגיע לביטחון כזה, ולכן החיפוש נמשך.

מגבלות המחקר

כדאי לדייק: המחקרים אינם מוכיחים שכל חרדה נגרמת מחוסר ודאות, וגם אינם מוכיחים שכל אדם עם OCD פועל מאותה סיבה. מה שהם כן מראים הוא שחוסר ודאות הוא משתנה משמעותי שכדאי לקחת בחשבון כאשר מנסים להבין התנהגות אנושית.

דוגמה מהחיים

נניח שאדם מחכה לתשובה מראיון עבודה. הוא לא יודע אם התקבל. במשך היום הוא בודק את הטלפון שוב ושוב, מחפש סימנים, מנסה לנחש מה המשמעות של כל הודעה.

מה שמקשה עליו הוא בעיקר העובדה שהוא עדיין לא יודע, יותר מהאפשרות שלא יתקבל. זה בדיוק המקום שבו חוסר ודאות הופך למקור של מתח.

מה אפשר ללמוד מזה?

אולי השאלה החשובה ביותר אינה איך להשיג יותר ודאות, אלא איך לפתח יכולת לחיות גם כאשר אין ודאות.

החיים מלאים בהחלטות שאין להן תשובה מושלמת: זוגיות, קריירה, הורות, בריאות, קבלת החלטות. אולי דווקא היכולת לשאת את סימן השאלה היא אחת המיומנויות החשובות ביותר שניתן לפתח.

---

מקורות

1. Hirsh JB, Mar RA, Peterson JB. Psychological Entropy: A Framework for Understanding Uncertainty-Related Anxiety. Psychological Review, 2012.

2. Carleton RN. Fear of the Unknown: One Fear to Rule Them All? Journal of Anxiety Disorders, 2016.

3. Grupe DW, Nitschke JB. Uncertainty and Anticipation in Anxiety. Nature Reviews Neuroscience, 2013.

מה לקחת איתך?

• המוח האנושי מתקשה עם חוסר ודאות.
• חיפוש תשובות מפחית מתח בטווח הקצר.
• ודאות מלאה כמעט אינה קיימת בחיים.
• היכולת לשאת איודאות היא מיומנות שניתן לפתח.
• חרדה ו־OCD קשורים לעיתים קרובות לניסיון להגיע לוודאות מוחלטת.