עצלנות אצל ילדים: מה מסתתר מאחורי ה"לא בא לי"

עצלנות אצל ילדים לא תמיד מספרת על חוסר רצון. לפעמים היא מסתירה פחד מכישלון, פחד מביקורת או ניסיון להימנע מתחושה כואבת של “אני לא מספיק טוב”.

עצלנות

הוא לא מכין שיעורי בית.

הוא לא מסדר את החדר.

הוא לא עוזר בבית.

הוא פשוט עצלן. זו המסקנה המתבקשת.

האמנם?

לא פעם עצלנות היא מנגנון הגנה מפני פגיעה רגשית. מי שלא עושה דברים, לא ניגש למבחנים, לא מתנסה באינטראקציות חברתיות לא יכול להיכשל, לא יכול לא להצליח, לא יכול להענש על ששפך דברים על הרצפה ולא יכול לחוות דחייה חברתית.

הרבה פעמים מאחורי מה שנראה להורים כעצלנות מסתתר פחד לא מדובר.

כשהילד לא עושה את מה שביקשו ממנו

אמא מבקשת מהבן שלה שיפנה את השולחן. הוא אומר בסדר, כשהאמא חוזרת למטבח אחרי שעה, הצלחות עדיין מונחות על השולחן.

האמא מבקשת ממנו שוב שיפנה את השולחן. הוא עונה עוד מעט. בסוף האמא מפנה את הצלחות בעצמה.

"הוא כזה עצלן". היא אומרת לעצמה ומעיפה עליו מבט שאומר "מה יהיה איתך?"

לילד עוברות מחשבות אחרות בראש. בפעם הקודמת שפיניתי את הצלחות, צלחת נשברה. אמא כעסה עלי מאוד. התביישתי שלא הצלחתי לבצע משימה כזו פשוטה בלי לפשל.

מבחינתו הוא לא רוצה לאכזב את אמא ואת עצמו שהוא לא עושה את הדברים כמו שצריך.

להורים זה נראה שהוא לא יוזם להתקשר להזמין חבר אליו הביתה או להיפגש לסרט, הוא דוחה כל דבר לרגע האחרון, וגם כשמבקשים ממנו כמה פעמים הוא לא מסדר את החדר.

מבפנים הוא משוכנע שאם הוא יתאמץ ולא יצליח, יגלו מי הוא באמת.

כשהכישלון מרגיש כמו איום

ילד שמנסה יותר דברים, שמצליח להזכיר לעצמו, שכל כשלון הוא הזדמנות ללמידה ולשיפור לא מפחד להיכשל. הוא מנסה שוב ושוב עד שהוא מצליח בסוף.

לעומת זאת, ילד שכאשר הוא נכשל בעבר הוא קיבל מהסביבה מסר שזה לא בסדר להיכשל או שאסור לו לטעות יפחד לנסות שוב. הוא לא יימצא את האומץ ללכת למועד ב כדי לנסות לשפר את הציון. הוא לא ייתקשר שוב לחבר שבעבר סרב להיפגש איתו. במקום זה הוא ייזכור את תחושת הכשלון ואת האכזבה שהיתה לו בפעם הקודמת כשניסה.

ככל שהוא ייתנסה יותר בדברים גם אם ייכשל כמה פעמים עדיין יש לו יותר סיכוי להצליח מאשר אם לא ינסה בכלל.

ילד עלול לא ללכת לבחינה ולהעדיף לקבל אפס מאשר לגשת לבחינה ולקבל ציון לא טוב. הסיבה היא שכאשר הוא לא ניגש לבחינה הוא מספר לעצמו סיפור בראש שהוא יכול היה להצליח.

מצד שני כאשר הוא ניגש לבחינה ומקבל ציון שהוא לא מספיק טוב לטעמו הוא עלול להרגיש שהוא כשלון. לא רק הציון נמוך אלא משהו בו לא מספיק טוב. כאשר הערך העצמי והבטחון העצמי של הילד תלויים בציון שיקבל הוא לא מוכן לקחת סיכון שהם יירדו. הוא לא יכול להרשות לעצמו להכשל.

זה לא רק פחד להיכשל. הפחד הוא לאבד את תחושת הערך העצמי שלו.

כשביקורת הופכת להימנעות

ילד שיודע שהוא צפוי לביקורת על מעשיו יחליט מראש לוותר. ביקורת נחווית מבחינתו כ"אתה לא מספיק טוב" שעלולה להביא למסקנה שאולי אחרים טובים יותר ממני ואותם יאהבו יותר. ואז גם תחושת השייכות שלו עלולה להיפגע. לכן כדי לא לחוות דחייה הוא יעדיף להישאר מחוץ למשחק ולא לנסות בכלל.

עצלנות יכולה להסתיר פחד מדחייה, פחד להרגיש שאין לו מקום.

"תראה את אחיך. הוא לומד יפה ומקבל ציונים טובים" אומרים הורים כדי לנסות לעודד את הילד ללמוד יותר ולהצליח יותר. הכוונה שלהם טובה, אבל מה שהילד שומע כשמשווים אותו לאחרים זה "אתה לא מספיק טוב. יש מצב שאתה לא עומד בסטנדרטים שלנו". משפט כזה שנאמר מתוך רצון טוב לא רק שהוא לא מעודד את הילד לנסות, אלא גורם לו לפקפק ביכולות שלו מה שעלול להוריד לו את המוטיבציה ללמוד, וההורים מקבלים את התוצאה ההפוכה. ילד מתוסכל, ציונים שלא עולים ואולי אפילו יורדים.

הפרפקציוניזם שמתחפש לעצלנות

אצל ילדים רבים, פרפקציוניזם הוא ניסיון להימנע מהתחושה הכואבת של כישלון. אם הערך של ילד תלוי באיכות התוצאה שוא יקבל הוא לא יכול להרשות לעצמי להוריד את הסטנדרט. הוא ישתדל לעשות את הכי טוב שלו, ישקיע על חשבון שעות שינה ולא יגיש את העבודה בכלל כי מבחינתו היא לא גמורה. ילד כזה מחביא בתוכו פחד שיעירו לו שהעבודה שלו לא מספיק טובה וזו תחושה שתתורגם אצלו ל"אתה לא מספיק טוב".

כשאומרים לילד כזה שיגיש את העבודה כמו שהיא זה לא מרגיע לו את הפחד. להפך זה גורם לו להרגיש שלא מבינים אותו. זה יימנע ממנו בעתיד לנסות לעשות דברים ולהמשיך להימנע.

האם זו גזירת גורל?

לא. ממש לא.

ילדים שמרשים להם להתנסות ולטעות, ירגישו בטוחים יותר ליזום ולטעות.

הילד הפיל צלחת לרצפה בזמן שפינה את הכלים.

כאשר ההורה שואל את הילד אם להביא לו שואב אבק או סמרטוט הילד מבין שאפשר לתקן טעויות. הוא מרגיש בטוח לנסות שוב והפעם להיזהר יותר.

הילד שקיבל דחייה מהחבר וההורה מעודד אותו על זה שהוא יזם והתקשר לחבר יסכים לנסות להתקשר לחבר נוסף עד שיימצא חבר פנוי לשחק איתו.

עצלנות אצל ילדים: מאחורי ה"לא בא לי"

בפעם הבאה שהילד שלכם יגיד "אין לי כוח", נסו לשאול את עצמכם לא רק אם הוא מתעצל, אלא גם ממה הוא כל כך מפחד.

לפעמים מאחורי ה"לא בא לי" מסתתר ילד שמפחד לגלות שהוא לא מספיק טוב.